95 ליסוד קיבוץ משמר השרון

הרקע בארץ ישראל

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה נכבשת ארץ ישראל ע”י אנגליה, מידי השלטון הטורקי (העותומני) בשנת 1917.

ב-1922 מקבלת אנגליה מידי חבר הלאומים מנדט  (יפוי כוח) לשלוט בארץ ישראל למשך 25 שנה עד נובמבר 1947.

בשנים 1924 עד 1929 התרחשה בארץ “העלייה  הרביעית” בה עלו לארץ כ-80.000 עולים. רבים מהעולים רצו וחיפשו לעבוד בחקלאות חלקם במטרה להקים, עם הזמן, ישוב חקלאי משלהם. היו אז כבר בארץ קיבוצים ומושבים עצמאיים. עיקר עבודות החקלאיות היו כפועלים אצל איכרי  *המושבות, היו אז בארץ מעל 30 מושבות.

בשנת 1924 ניסו חקלאי הגליל התחתון ובקעת יבניאל לגדל טבק- גידול חדש. עבודות גידול הטבק ובעיקר קטיף העלים הסלקטיבי, דרשו הרבה “ידיים עובדות”, כלומר – פועלים, ולכן פועלים רבים שחיפשו עבודה בחקלאות זרמו לאזור.

יסוד קיבוץ “משמר”

בין הפועלים שהגיעו לבקעת יבנאל היה פועל בשם מאיר רויטמן. למאיר הייתה אישיות כריזמטית ודומיננטית לא עבר זמן רב והוא נעשה לסדרן עבודה (בהתנדבות) שמפנה  את הפועלים לאיכרים. בתפקידו זה נוכח מאיר שאם מחפשי העבודה מאורגנים כגרעין להתיישבות הם מקבלים עזרה כספית מהגוף המיישב – *המרכז החקלאי. לאור זאת ריכז מאיר סביבו עוד 9 בחורים ובחורה אחת שהחליטו להקים קיבוץ.

רויטמן מודיע  במכתב למרכז החקלאי על יסוד קיבוץ “משמר” בתאריך 29 לאוקטובר 1924 . המכתב התקבל במרכז החקלאי  ארבעה ימים אח”כ ונחתם בתאריך 2 לנובמבר 1924.

 

למרכז החקלאי בירושלים

הננו להודיע ע”ד ארגון הקיבוץ “משמר” לשם עבודה במושבות, שגרעינו מונה – כעת אחד-עשר (11) חברים. והוא עומד להתרחב, בהתאם לעבודות שיתחילו בקרוב:

אריזה וכביש.

הקיבוץ בעתיד עומד לחדור לענפי עבודה שונים, שעד עכשיו לא השתלטה בהן יד פועל העברי  הקיבוץ התרחב בלי הגבלות.

הננו לבקש מהמרכז החקלאי לאשר לנו הלואה בשביל צריף,, כלי מטבח ומיטות

אנו גם סמנו לנו את הצריף של קב’ קדימה ביבניאל שהוא רצוי מאד לנו.

אם המרכז יקבלהו מהם לחובתנו כ”כ כלי – המטבח מקבוץ ברית אל.

נבקש מאד מאד למהר בתשובה, כדי שנוכל להתחיל לסדר את חיינו בכוון המטרות שפרטו לעיל.

בזה הננו מצרפים את רשימת החברים:

 

זילברג אברהם זיידמן מאיר  עורוני
שולמית מולדבסקה רויטמן מאיר הללזון
ספקטור שולמן מנחם גיסר מנחם
אפרתי עקיבה קצוביץ

 

בשם הקיבוץ: מ. גיסר    מ.רויטמן, יבניאל כט תשרי תרפ”ה , (היללזון –אלינזון)

 

במהלך השנה הראשונה לקיבוץ “משמר”  יש לכל החברים עבודה וחברים נוספים מצטרפים לקיבוץ.

בפברואר 1926 שולח רויטמן למרכז החקלאי מכתב המסכם את השנה הראשונה לקיבוץ “משמר” ובו נתונים על הכנסות, הוצאות ורכוש שצבר וכן רשימה של 25 חברים ורשימה של  9 מעומדים יחד 34 איש (חברים מעומדים). ברשימת החברים נכללים שבעה חברים הרשומים גם במכתב היסוד. לרשימות אלו יש חשיבות בהמשך.

לאחר שנת הניסיון של גידול טבק באזור הוא נכשל כלכלית ונוצר חוסר עבודה למספר הגדול של הפועלים באזור. רויטמן כבר לא סדרן עבודה ולחברי הקיבוץ אין עבודה לכולם ולכן גם מחסור בכסף לקיום.

בחיפוש אחר עבודה חלק מחברי הקיבוץ יורדים לטבריה לעבודת בנייה של שכונת קריית שמואל ובסלילת כביש טבריה צמח. אלה עבודות קשות פיזית לעובדים ולמרות זאת גם חברות עובדות בהן. החברים התחלפו מדי זמן עם חבריהם שנשארו ב*מושבת יבניאל.

תנאי החיים ביבניאל קשים ביותר: הם גרים באוהלים, אין תנאים סניטרים נורמליים וסובלים מחום בקיץ וקור בחורף. ובגלל המחסור בעבודה וכספים גם מחסור במזון. רבים מהחברים חולים במחלות מדבקות כמו טיפוס הבטן, דיזנטריה וכדומה. חלקם פעמיים ושלוש.

בסביבות אוגוסט 1926 חברי קיבוץ משמר מקבלים עבודה באזור המושבה  מגדל – נטיעת *”פרדסי מלצט” לחופי הכינרת.

חברי הקיבוץ, (אין רשימת חברים), עוברת להתגורר, שוב באוהלים ליד המושבה מגדל. בהתחלה עקב עבודות בנטיעה ובעיבוד, יש עבודה לכל החברים אבל גם שם חוזר סיפור יבניאל.

אין עבודה לכולם, מחסור במזון ותנאי החיים הקשים גורמים לפריצת מחלת הקדחת בין החברים. רוב החברים והחברות חולים בקדחת ומאושפזים בבית החולים בצפת. חלקם חולים פעם שניה ושלישית.

לאור המצב  הבריאותי הקשה ממליץ הרופא המחוזי, דר’ הלל יפה, למוסדות המיישבים, להעביר את חברי קיבוץ  משמר לאזור ללא קדחת.

העברה המסודרת מתעכבת וחברי הקיבוץ מחליטים לשלוח קבוצה של שישה חברים בראשות רויטמן  ובהשתתפות יצחק פילר (זה חשוב) לחפש עבודות באזור המושבה רחובות.

הקבוצה מסתובבת באזור במשך כחודשיים בהם מציעים להם להצטרף לגרעין קבוצת שילר שעומד לעלות על הקרקע באזור והם מסרבים (יצחק כותב “קבוצה של פרופסורים ודוקטורים). כל הזמן הזה ה חברי המשלחת , בעיקר רויטמן, בקשר עם המרכז-החקלאי בת”א. בסביבות דצמבר 1928  מוצעת להם עבודה באזור המושבה הרצליה – נטיעה ועיבוד של פרדסי  “גן-רש”ל – על שמן של שלוש נשות בעלי הפרדס מארה”ב, רחל, שרה  ולאה. המשלחת שברחובות מחליטה לקבל את העבודה. הם עצמם עוברים ישירות להתגורר ליד המושבה ומודיעים לחברים שנשארו במגדל לסגור את העניינים  ולעבור למחנה העבודה ליד הרצליה.

בהרצליה תנאי החיים משתפרים “לאין הכר” יש עבודה לכולם. האקלים נוח יותר, חברים נוספים לקיבוץ, לא נמצאה רשימה מי הגיע, לבד מהעשרה (בהמשך) חברי משמר מציינים את תקופת הרצליה כ-חמש וחצי שנים כ“תור הזהב” . בהרצליה מתמסדים הזוגות הראשונים ונולדים הילדים הראשונים.

רישום קיבוץ “משמר” כחוק

במשך יותר משמונה שנים נודד קיבוץ משמר ומנהל מערכת התכתבויות עם הגוף המיישב, המרכז החקלאי, אך איננו נרשם כחוק ואיננו מזכיר התיישבות בתקופה זו הולכים ובאים אנשים רבים אך גם מתגבש גרעין להתיישבות.

בינואר 1933 מחליטים חברי הקיבוץ להירשם כחוק וכנראה גם להירשם להתיישבות עצמאית.

 

 

ביום 31.1.1933 הם מכנסים אספת יסוד ורושמים פרוטוקול (פרוטוקול ראשון)

פרטי – כל

אספה המיסדת של קב’ משמר  מיום 31.1.1933

משתתפים עשרה החברים המייסדים:

רומן מאיר, זלמן דרבקין, משה שושני, שרה בלטינסקי, ברוריה בלינסקי,

נתנאל אלינזון, יהודית צציק, יצחק פילר, נעמי נאמן, אברהם כהן.

  • שרה בלטינסקי (שרה (א) דרבקין), ברוריה בלינסקי (ברוריה אלינזון)
  • נעמי נאמן(פילר- אביאסף)

 

סדר היום: 1. יסוד הקבוצה  2. השם   3.קבלת חברים   4. בחירת הנהלה  5.ועדות ורואה חשבונות מוסמך  6. אישור ההסכם עם הקבוצה הקודמת.

  1. שונות.

 

  1. אושרו תקנות הקבוצה החדשה המתיסדת.
  2. השם יהיה “משמר” קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע”מ בהרצליה .

3הוחלט לקבל חברים אלו שהגישו הצהרות על ערבות בסך:50 (חמישים)לא”י.

במכתב במקור מצורפת רשימה של 33 חברים

בסעיף  5 – נבחרה ועדת התיישבות שחברים בה זלמן דרבקין, אביגדור גרבר ויצחק פילר.

 

עשרת המייסדים

זה לא רשום אך “עשרת המייסדים” הם אותם עשרה חברים שהצטרפו לקיבוץ “משמר” ביבניאל . מופיעים ברשימת 25 החברים  ו-9 המעומדים בתום שנה ביבניאל ועברו את הגלגולים מיבניאל, מגדל והרצליה והיו חברים ביום קיום אספת היסוד.

יהודית צ’צ’יק עזבה, (אין תאריך) , רויטמן עזב, חזר ושוב עזב. שמונת החברים הנוספים עלו לעמק חפר הקימו משפחות בקיבוץ וקבורים בבית הקברות שלנו. לרויטמן יש מצבת זיכרון בבית הקברות.

על תנאי החיים הקשים שעברו על חברי משמר ביבניאל ובמגדל וביניהם  עשרת המייסדים כבר כתבתי בכתבה. לסיכום אני רוצה לחזור ולהדגיש זאת כדי שהיום, בתנאי השפע והנוחות שאנחנו חיים, נוקיר אותם בעמידתם בתנאים הקשים למען אמונתם וחזונם לחיי קיבוץ שיתופיים ורצונם העז להגשים זאת.

 

דגש על עשרת המייסדים

ממכתבי יצחק עולה התמונה הזו.

הם היו חלוצים צעירים שעלו לארץ ישראל להתיישב בארץ ולעבוד את אדמתה במסגרת קיבוץ ”משמר” הם מצאו עבודה במושבה יבניאל וא”כ בעקבות העבודה עברו למושבה מגדל. תנאי החיים היו קשים מאד באקלים הקשה של עמק הירדן. הם גרו באוהלים ללא תנאים סניטריים נאותים. מחסור בעבודה ולכן גם בהכנסות כספיות שגרמו להם לעיתים לסבול מתת תזונה שהחלישה את גופם, ביבניאל, רבים מהם חלו במחלות גם מדבקות, טיפוס הבטן, דיזנטריה ואף שחפת. הם אושפזו בבית חולים וחלקם חלו מספר פעמים.

במגדל הם חיו באותם תנאים במזג אויר קשה מיבניאל ושם גם תקפה אותם מחלת הקדחת בכל עוצמתה. החברים החולים אושפזו בבית החולים בצפת. החלק הטוב באשפוז שהיה להם מספיק אוכל.

בנוסף לכל הקשים והמחלות העיבה הדאגה לצורת חייהם העתידיים. מה שמחזיק ומחזק אותם הוא החזון של חיי שיתוף ויצירת, “אדם חדש”. חזון, שהם ידעו שהתגשם כבר אז בכמה מקומות בארץ ישראל. כמו: דגניה, כנרת, כפר גלעדי ועוד. רבים עברו בקיבוץ “משמר, ולא החזיקו מעמד ועזבו.

בהרצליה, בתנאים משופרים שלדברי החברים היה “תור הזהב” של קיבוץ ” משמר” מתחבטים בשאלת עתידם ואופן גיבושם החברתי ובשאלה לאן מופנות פניהם – האם להתיישבות קיבוצית או צורת התיישבות אחרת.

חלק מחברי הקבוץ עוזב ועובר לכפר ויתקין – מושב חדש שעלה לקרקע.

“עשרת המייסדים” הם היוזמים והדוחפים לרישום כחוק של הקיבוץ והרשמה  במרכז החקלאי – בתור להתיישבות עצמאית שלהם.

הם זוכים לראות את חזונם מתגשם בקיבוץ “משמר”  שעלה להתיישבות עצמאית בעמק חפר ביום 16 ליוני 1933. בשנת 1935 שונה השם ל – משמר השרון.

 

*מושבה – צורת התיישבות כפרית חקלאית  ראשונה בארץ ישראל המבוססת על בעלי קרקעות פרטיים שהעסיקו פועלים רבים , בעיקר ערבים ששכרם היה זול. המושבות התאפיינו ברחוב אחד או שניים שכללו חנויות ועסקים שסיפקו את צרכי האיכרים והפועלים . המושבות היוו גם מקום של חיי חברה ותרבות.

בעליות השנייה, השלישית, הרביעית והחמישית הקימו רבים מגרעיני ההתיישבות מחנות עבודה ליד המושבות גם לפרנסה וגם לרכישת ידע וניסיון בחקלאות.

*המרכז החקלאי – היה הגוף המיישב של ההסתדרות הכללית – ליווה, הדריך ותמך כספית בהתיישבות החקלאית.

*פרדסי מלצ’ט – הלורד מלצ’ט קנה את הקרקעות על שפת הכינרת ליד המושבה מגדל והחליט לנטוע במקום מטע של הדרים ובננות .

*הספר  “יצחק ונעמי”  וחשיבותו להיסטוריה של קיבוץ “משמר” – יצחק פילר ונעמי נאמן הכירו והיו לזוג בקיבוץ משמר ביבניאל ב- 1925. לאחר שנה מסיבות בריאותיות נעמי עוברת לגור אצל משפחתה בחיפה. במשך כל השנים מיבניאל, מגדל והרצליה הזוג מתכתב במכתבים. (עם העלייה לעמק חפר מצטרפת נעמי ליצחק עם שלושת ילדיהם)  במכתביו של יצחק הוא מדווח לנעמי על הנעשה בקבוץ משמר בזמן קרות האירועים.  מכאן חשיבותו של הספר המתאר בזמן אמת את קורות קבוץ “משמר” לעומת זיכרונות חברים ממרחק עשרות שנים.

מרבית הפרטים בכתבה זו הם מהספר.

 

עדו ליבנה – ארכיון

 

 

print