הצעה לתקנון צרכים מיוחדים 2019

תקנון בעלי צרכים מיוחדים – קיבוץ משמר השרון

הצעת החלטה בעניין אופן התנהלות הקיבוץ עם בעלי צרכים מיוחדים (חבר או תלוי בחבר)

  1. כללי
    • הקיבוץ הוא קיבוץ מתחדש, שמחויב לקיים ערבות הדדית בעבור חבריו והתלויים בהם, לפחות בשיעורים הקבועים בתקנות הערבות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס”ו—2005 (להלן-“תקנות הערבות ההדדית”).
    • תקנה 6 של תקנות הערבות ההדדית מחייבת את הקיבוץ כקיבוץ מתחדש להקים וועדת צרכים מיוחדים. המשמעות היא שוועדת הצרכים המיוחדים היא וועדה בעלת מעמד סטטוטורי , כאשר בהתאם למדיניות של רשם האגודות השיתופיות, הנהלת הקיבוץ אינה יכולה לשמש כוועדת הצרכים המיוחדים.
    • במסגרת החלטה זו ייקבע אופן בחירת וועדת הצרכים המיוחדים כמתחייב מתקנות הערבות ההדדית , אופן פעילותה, ואופן ההתנהלות של הקיבוץ למול חברים/תלויים בחבר שהם בעלי צרכים מיוחדים.
    • בהחלטה זו לשון זכר לצרכי נוחיות בלבד, ולשון זכר גם לשון נקבה במשמע. בהצעה החלטה זו לשון יחיד גם לשון רבים במשמע, והכל בהתאם לעניין והקשר הדברים.
  2. הגדרותבהחלטה זה יהיו למונחים שלהלן הפירושים המופיעים לצידם :
    • תקנות הערבות הדדית- תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש ) התשס”ו-2005
    • תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים – בן להורים חברי הקיבוץ או שנפטרו בהיותם חברי הקיבוץ, שחי בקיבוץ, או מחוץ לקיבוץ בהסכמת הקיבוץ, אשר הוגדר כבעל צרכים מיוחדים על ידי מוסדות המדינה המוסמכים, ואשר לא נתקבל לחברות לקיבוץ. מובהר כי אחריות הקיבוץ בנוגע לבני קיבוץ שעזבו את הקיבוץ מרצונם היא רק עד הגיעם לגיל 30.
    • חבר בעל צרכים מיוחדים- חבר קיבוץ אשר הוגדר כבעל צרכים מיוחדים על ידי מוסדות המדינה המוסמכים או שהוכר במקרים חריגים על ידי הוועדה בלבד.
    • בעל צרכים מיוחדים- חבר בעל צרכים מיוחדים או תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים.
    • ועדת צרכים מיוחדים- צוות שיבחר הקיבוץ באסיפה בהתאם להחלטה זו לצורך הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים.
    • צרכי קיום בסיסיים לבעל צרכים מיוחדים – כל צרכי הקיום השוטפים לרבות מזון, ביגוד, דיור וכו’, וכולל גם ביטוחים וצרכי חיסכון פנסיוני.
    • צרכים מיוחדים- צרכים ייחודיים בתחומי בריאות ושיקום, כפי שיוגדרו על ידי וועדת צרכים מיוחדים, להם נזקק בעל צרכים מיוחדים כתוצאה ממצבו, שהם מעבר לצרכי הקיום הבסיסיים.
    • מרכז שיקומי – מסגרת סיעודית או שיקומית בה שוהה בעל צרכים מיוחדים, בהסכמת הקיבוץ, לצרכי טיפול ו/או מגורים.
    • מקורות חיצוניים – תקבולים או שירותים אחרים שבעל צרכים מיוחדים זכאי להם שלא מהקיבוץ, בשל היותו בעל צרכים מיוחדים, לרבות מרשויות המדינה (כדוג’ הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד השיכון), או כל מקור ייעודי אחר כדוג’ ביטוחים.
    • רשת ביטחון לחבר – הסכום החודשי הבסיסי שמובטח לחבר עפ”י תקנות הערבות ההדדית
  3. בחירת והרכב וועדת צרכים מיוחדים.
    • האסיפה הכללית של הקיבוץ בחרה בוועדת הצרכים המיוחדים , אשר כוללת יו”ר חיצוני ואת חברי הצוות : מנהל הקהילה, מנהלת וועדת רווחה, אשת כספים, ושני נציגי ציבור.
    • תקופת הכהונה של וועדת צרכים מיוחדים היא 3 שנים.
    • חבר וועדה יכול לשוב ולהיבחר אליה, לתקופות כהונה נוספות .
  4. אופן פעולת הוועדה
    • וועדת צרכים מיוחדים תהיה אחראית לטפל בבעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ, בהתאם להוראות תקנות הערבות ההדדית, תקנון הקיבוץ והחלטה זו.
    • וועדת צרכים מיוחדים תהיה הגוף המוסמך בקיבוץ להכיר בחבר/תלוי בחבר כבעל צרכים מיוחדים.
    • הוכר חבר/תלוי בחבר כבעל צרכים מיוחדים, תגדיר וועדת הצרכים המיוחדים מעת לעת את הצרכים המיוחדים של בעל צרכים מיוחדים ואת האמצעים הכספיים והאחרים הכרוכים בכך.
    • התקציב השנתי של הוועדה לצרכים מיוחדים ייקבע על ידי האסיפה הכללית השנתית, כאשר האסיפה תחליט בנוגע למקורות המימון של התקציב הנ”ל, תוך מתן עדיפות למימון הצרכים הנ”ל .
  5. התחייבויות הקיבוץ
    • הקיבוץ מתחייב להשלים את צרכי הקיום הבסיסיים לחבר בעל צרכים מיוחדים עד לגובה רשת הביטחון ליחיד עפ”י תקנות הערבות ההדדית. השלמת הקיבוץ, תהיה מעבר לסכומים להם זכאי בעל הצרכים המיוחדים ממקורות חיצוניים.
    • הקיבוץ מתחייב להעמיד מימון לצרכים המיוחדים של בעל צרכים מיוחדים אשר נמצא זכאי , מעבר לתקבולים ממקורות חיצוניים, בהתאם לקביעות הוועדה לצרכים מיוחדים, בהתחשב ביכולתו הכלכלית של הקיבוץ, כפי שתהיה מעת לעת .
    • תעסוקה- הקיבוץ יעשה כמיטב יכולתו על מנת לסייע לבעל צרכים מיוחדים להשתלב בחברה באופן המכובד ביותר, לרבות במציאת מקום עבודה הולם, במידת האפשר , במסגרת ענפי הקיבוץ, בהתחשב במגבלותיו של בעל הצרכים המיוחדים.
  6. מקורות המימון של הצרכים המיוחדים
    • חבר בעל צרכים מיוחדים/הורים לתלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים מתחייבים לעשות כמיטב יכולתם בכדי להשיג ו/או לסייע לקיבוץ להשיג את כל הזכויות, ההטבות, התמיכות וההקצבות המגיעות ממקורות חיצוניים לבעל הצרכים המיוחדים.
    • חבר בעל צרכים מיוחדים/הורים לתלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים מתחייבים לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הקיבוץ, על מנת להשיג את כל הזכויות,  התמיכות וההקצבות המגיעות ממקורות חיצוניים לבעל הצרכים המיוחדים
    • מקורות המימון של הצרכים המיוחדים הם:
      • מקורות חיצוניים.
      • כספים ממקורות הקיבוץ- האסיפה הכללית של הקיבוץ תקבע את המסגרת התקציבית , בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הכלכלית של הקיבוץ, אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
  1. מגורים-

 

  • הקיבוץ יספק זכות לדיור לתלוי בחבר קיבוץ לכל ימי חייו, ברמה המינימלית הנהוגה בקיבוץ בין בתחום היישוב הקיבוצי ובין מחוצה לו, בהתאם להחלטות הגורמים המוסמכים לכך בקיבוץ, וזאת ללא חיוב בדמי שימוש.
  • מובהר כי כל הוצאות הקשורות בשימוש בדירה, לרבות חשמל, מים, גז תחזוקה וכו’ ישולמו על ידי בעל הצרכים המיוחדים
  • הפסיק תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים להתגורר בדירה לתקופה של למעלה מ-90 יום ברציפות, תוחזר החזקה בדירה לרשות הקיבוץ.
  • בעל צרכים מיוחדים שאינו חבר קבוץ ,לא ישתתף בהליך שיוך הדירות בקיבוץ. בכל הליך כאמור, תובטח לבעל צרכים מיוחדים  זכות מגורים בדירה לכל ימי חייו. האמור לעיל לא יחול  במקרה בו שני ההורים של בעל הצרכים המיוחדים יעזבו את הקיבוץ שאז על בעל הצרכים המיוחדים לצאת עמם.
  • תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים אינו רשאי להעביר את הדירה שהועמדה לרשותו על ידי הקיבוץ לשימוש של צד שלישי . עשה זאת תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים, תתבטל זכותו לקבלת דירה מהקיבוץ.
  • לא יגור כל צד שלישי בדירה ( או בחלק ממנה) שהועמדה לרשותו של תלוי בחבר בעל צרכים מיוחדים על ידי הקיבוץ, אלא אם כן, ניתנה הסכמה מראש ובכתב על ידי הקיבוץ,  ונחתם הסכם עם הצד השלישי שיתגורר בדירה.
  1. ביטוחים והסדר פנסיוני
    • הקיבוץ ידאג שבעל צרכים מיוחדים יבוטח במסגרת מערך הביטוחים המשלימים של הקיבוץ, ככל שייערכו ביטוחים כאמור. אם עקב בעיות חיתום לא ניתן יהיה לצרף את בעל צרכים מיוחדים לביטוח המשלים, ינהג לגביו הקיבוץ, כפי שהוא נוהג לחברי קיבוץ שאינם מבוטחים, עקב בעיית חיתום. ההפקדה להסדר הפנסיוני תיחשב כחלק מהסכומים הנדרשים לצורך סיפוק צרכי הקיום הבסיסיים.
    • הקיבוץ ידאג שבעל צרכים מיוחדים יבוטח במסגרת ההסדר פנסיוני, באופן שתובטח לו פנסיית המינימום שמובטחת לחברי הקיבוץ. מובהר שהכספים בהסדר הפנסיוני מיועדים אך ורק לקיצבה שוטפת. אסור לבצע משיכות הוניות מההסדר הפנסיוני או להעמיד את הכספים בהסדר הפנסיוני כבטוחה להלוואה.
    • החל מהגיע בעל הצרכים המיוחדים לזכאות לקבלת פנסיה , ישמשו הכספים שנצברו בהסדר הפנסיוני למימון הצרכים הבסיסיים של בעל הצרכים המיוחדים, על בסיס של קיצבה שוטפת.
  2. מרכז שיקומי
    • אם עפ”י קביעת וועדת צרכים מיוחדים יהיה צורך להעביר את בעל צרכים מיוחדים למרכז שיקומי, יפעל הקיבוץ בהתאם להמלצות של הוועדה לצרכים מיוחדים.
    • בעת שהות בעל צרכים מיוחדים במוסד שיקומי, ישכיר הקיבוץ את הדירה, ותמורת ההשכרה תשמש מקור למימון הצרכים המיוחדים.
    • חזר בעל צרכים מיוחדים לקיבוץ, יפנה הקיבוץ את השוכרים ויעמיד  לרשותה את הדירה.
  3. עזיבת ההורים או אחד מהם את הקיבוץ או חו”ח פטירה
    • היה ואחד מיחידי ההורים יעזבו את הקיבוץ, מתחייבים ההורים להעביר לקיבוץ מימון חודשי בגובה מחצית המימון צרכים המיוחדים של בעל הצרכים המיוחדים  לאחר הפחתת התקבולים שמתקבלים בגינו של בעל הצרכים המיוחדים ממקורות חיצוניים.
    • במקרה של עזיבת שני ההורים את הקיבוץ, יצא בעל הצרכים במיוחדים עימם והקיבוץ יהיה פטור מהתחייבויותיו בהתאם להחלטה זו, ממועד העזיבה ואילך.
    • במקרה של פטירה חו”ח של ההורים בעודם חברי הקיבוץ, ובכפוף לכך שדירת ההורים ו/או כל זכות בנכסי הקיבוץ שהועמדה לטובת ההורים על ידי הקיבוץ, יעמדו לטובת בעל הצרכים המיוחדים, ימשיך הקיבוץ לשאת במימון הצרכים המיוחדים של בעל הצרכים המיוחדים לכל ימי חייו.

 

  1. החזר כספי תמיכה
    • במידה והוריו של תלוי בחבר קיבוץ הם חברי הקיבוץ, יעמדו לזכות הקיבוץ, זכויות ההורים בנכסי הקיבוץ או בפירותיהם, לכיסוי ההוצאות שיוציא הקיבוץ במסגרת אספקת צרכי המחיה המיוחדים של אותם תלויים בחבר קיבוץ. הוריו של תלוי בחבר קיבוץ יחתמו על המחאת זכות לטובת הקיבוץ שתבטיח שהזכויות הנ”ל שלהם בנכסי הקיבוץ או פירותיהם יעברו לטובת הקיבוץ, לכיסוי ההוצאות שהוציא הקיבוץ לטובת התלוי בחבר קיבוץ.(הוצאות מיוחדות משמען הוצאות שיוציא הקיבוץ ,מעבר להעמדת סכום רשת הביטחון).
    • הקיבוץ לא יאפשר התקדמות בהליכי שיוך דירות של הורים של תלויים בחבר קיבוץ שנתמכים ע”י הקיבוץ, אלא אם כן תובטח באותו מועד, זכות הקיבוץ לקבל את החזר הסכומים שיוציא הקיבוץ במסגרת אספקת צרכי המחייה המיוחדים של אותם תלויים.
    • הקיבוץ ינהל כרטיס חו”ז לכל בעל צרכים מיוחדים במסגרתו יירשמו כל ההוצאות שהוציא הקיבוץ לטובת מימון הצרכים המיוחדים של בעל הצרכים המיוחדים.
    • חישוב ההוצאות שיוציא הקיבוץ לגבי הנתמכים או לגבי תלוי בחבר קיבוץ יעשה עפ”י הרישומים בספרי הנהלת החשבונות של הקיבוץ, כאשר הסכום ישא ריבית הזהה לריבית הזכות, שתהיה נהוגה במועד ביצוע התשלום, לגבי חסכונות של חברים בתקציב.
    • כשיתאפשר מבחינה רישומית, הקיבוץ יהיה זכאי לרשום לטובתו הערת אזהרה/התחייבות ברשות מקרקעי ישראל,  שתבטיח את החזר כספי התמיכה לקיבוץ לפני מימוש זכויות של הדירה.
    • לאחר חו”ח פטירת ההורים, וככל שהדירה לא משמשת למגורי בעל הצרכים המיוחדים, תעמוד לרשות יורשי ההורים עפ”י דין, האפשרות , לפרוע את יתרת החוב המפורטת בכרטיס החו”ז, ולהוכיח לשביעות רצונו המלאה של הקיבוץ, מקורות מתאימים להמשך תשלום היורשים עבור בעל הצרכים המיוחדים. בנסיבות כאמור, יהיו היורשים זכאים לממש זכויות בדירה, בהתאם להחלטות הקיבוץ, כפי שיהיו בתוקף אותה עת.
  2. תוקף , תחולה ושינויים
    • תוקף תקנון זה מיום אישורו באסיפה הכללית של הקיבוץ , ברוב רגיל.
    • האסיפה הכללית של הקיבוץ רשאית להחליט בכל עת רוב רגיל מקרב המצביעים בעד ונגד, על שינויים בהחלטה זו בנוגע לאופן התנהלות הקיבוץ עם בעלי הצרכים המיוחדים, ובלבד שכל החלטה שתתקבל תהיה בהתאם להוראות תקנות הערבות ההדדית.

 

print