מכתב סיום – רחלי כהן

“…

מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית…” נעמי שמר

 

הרומן עם החינוך החברתי התחיל ב…”רק” לקיץ… “תבואי לעשות את החופש הגדול…”(ציטוט מרבקהלה כמובן…) וחוזר חלילה… עד שהתאהבתי והחלטתי לבוא ממש.

מסע שעבר בא’-ג’, ד’-ו’ בקיבוץ, א’-ג’ במעברות, ובשש וחצי שנות ניהול בממלכה שלנו. בין לבין לימודים, לידות ועוד עוד…

גדלתי וגידלתי מערכת קטנה שגדלה עם השינוי הדמוגרפי המבורך של הקיבוץ, מערכת ששילשה את עצמה ובתוך זה נדרשנו להרבה התאמות, לפעמים נדרשנו גם לפשרות בתהליך שינויי המבנה, הרחבת בתים יצירת חדשים… הכל בתמיכה ועשייה עם מנהלת החינוך והנהלת הקיבוץ כמובן.

עבדתי עם א.נשים בצוות שבזכותן ואיתן אפשר לעוף, לעסוק בעיקר – בכל ילד.ה והצרכים שלהם. ובהגשמת חלומות, פרויקטים, פעילויות והפקות שיוצרות את הרוח המשותפת.

שמחה שהעבודה עם ההורים הייתה בשיתוף פעולה, לעיתים בריצות קצרות ולעיתים במרתון ארוך.

נהניתי להתלכלך בימי בוץ, להירטב בימי מים, להיות חלק מחדוות הילדים.ות וגם מהקשיים, הכעסים והעוצמות האחרות כחלק משלם אחד.

עם כל זה, הרגשתי שהניצוץ כבר לא כמו שהיה, ושזו העת לעצור ולחשב לעצמי מסלול מחדש.

אני מאמינה גדולה בחינוך החברתי, במרחב הנוסף שאינו המרחב הלימודי הפורמלי שמאפשר להרבה ילדים.ות חוויה אחרת, משלימה, מרחיבה.

סומכת ואוהבת את הצוותים שלנו, שמחה שילדיי הפרטיים חלק מהמערכת הזו!!

מודה לשרהלה שהייתה שותפה במשך שש שנים כתף לכתף…

מודה לכל מי שתמכו, עזרו והיו שותפים.ות לאורך הדרך!!

מעבירה לטל המנהלת החדשה את השרביט….

וכמו שאמרתי לילדים.ות במעגלי הפרידה השבוע – אני עוזבת את התפקיד אבל נשארת בקיבוץ ונפגש במדרכות…

“……

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית…..” נעמי שמר

 

להתראות ותודה – רחלי

 

 

print